הסדרי ראיה
admin | 20/06/2010פוסט מאת עודד נוימן
להתגרש זה לא סיפור בעיני. עדיף לעלות על טעות שנעשתה ולנסות לתקן אותה מאשר לגרור אותה. מה שנורא זה הסדרי ראיה. מי שהשכיל לעלות על הטעות לפני שיש לו ילדים- הרוויח. רובנו לא מספיק חכמים בשביל זה ומתגרשים אחרי שיש לנו כבר ילדים. הדינאמיקה היא כזו שאנחנו מקווים שילד/ה ישפרו את הזוגיות. רבים מכם בטח מכירים את החשיבה המעוותת הזו. מה שקורה בפועל הוא שזה כמובן לא עובד. אחרי ההתלהבות מהילד צצות כל הבעיות שוב רק שעכשיו הן בעצמה חדשה.
האופטימיים במיוחד הולכים לפעמים על ילד נוסף במחשבה שזה מה שיציל את הזוגיות. אני לא הייתי צריך להרחיק עד שם והחלטתי לחתוך כשהילד הראשון הגיע לגיל 3 והאישה לחצה על ילד נוסף. קשה לומר שזה בא לה בהפתעה אבל עדיין היא לקחה את זה קשה. נראה לי שהיא החליטה להתנקם בי בהסדרי ראיה. כל הקונספט של הסדרי ראיה הזוי בעיני.
זה אומר שבימ”ש יחליט בשבילי מתי אני יכול לראות את הילד הקטן שלי, בשר מבשרי, חלק מאישיותי. פתאום האישה לקחה בעלות על הילד כאילו אני הייתי תורם זרע ותו לא. היא החליטה שאני לא מספיק רציני בשביל לבלות במחיצתו ימים שלמים ובחרה ללכת על זה עד הסוף. הסדרי הראיה שנקבעו הם סופ”ש פעם בשבועיים ועוד יום באמצע שבוע אחה”צ. אתם קולטים ? הייתי רגיל להיות צמוד לקטנצ’יק הזה, להחליף לו חיתולים, להאכיל אותו, לשחק איתו, ללוות אותו בצעד הראשון, בהברה הראשונה…ועכשיו?
הסדרי ראיה. מי אמר בכלל שהיא יכולה לגדל אותו טוב ממני? אני ממש ממש בספק. מה שכן- לי אין כוח למאבקים ולא השקעתי הרבה בכל הקטע המשפטי והנה התוצאה לפניכם- הסדרי ראייה עלובים שלמעשה לוקחים לי את הילד מבין הידיים. מה לעשות ? קודם כל להימנע מנישואין מהירים.
אח”כ להימנע מהבאת ילד מהר ובסוף אם כבר קרה מה שקרה- להילחם על הילד בבימ”ש. אין מה לעשות, האבות בקטעים האלה מופלים לרעה, הם אלה שצריכים פתאום להוכיח שהם טובים מספיק וראויים לגדל את הילד. בדיעבד הייתי מגדל אותו אני ושהיא תקבל הסדרי ראיה. הרבה יותר הגיוני.
